חלוקת רכוש בגירושין

ככלל, נכס שהיה לפני הנישואין לא נכלל באיזון המשאבים. אבל בדירת מגורים בתי המשפט בוחנים את הנסיבות: משך הנישואין, השקעות משותפות בדירה, שיפוצים, ומשכנתא ששולמה מכסף משותף. לפעמים הדירה, או חלק ממנה, נחשבת משותפת. זה נקרא שיתוף ספציפי.

זכויות פנסיוניות שנצברו במהלך הנישואין הן חלק מאיזון המשאבים. אפשר לחלק אותן בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני, כך שכל צד מקבל את חלקו ישירות מהקופה.

בשונה מבני זוג נשואים, חוק יחסי ממון בין בני זוג אינו חל ישירות על ידועים בציבור. חלוקת הרכוש ביניהם נבחנת בהתאם להלכת השיתוף, כפי שהתפתחה בפסיקת בתי המשפט.

חשוב לדעת כי עצם החיים המשותפים אינם מקנים באופן אוטומטי זכויות ברכושו של בן הזוג האחר. יש לבחון האם התקיימה כוונת שיתוף, בין היתר בהתאם למשך הקשר, אופי החיים המשותפים, ההתנהלות הכלכלית, המאמץ המשותף ונסיבות רכישת הנכסים. במקרים מסוימים ניתן להכיר בזכויות ברכוש גם כאשר הוא רשום על שם אחד מבני הזוג בלבד.

לפיכך, מומלץ להסדיר מראש את היחסים הרכושיים באמצעות הסכם חיים משותפים, המגדיר באופן ברור אילו נכסים ייחשבו משותפים, אילו יישארו בבעלות נפרדת וכיצד תתבצע חלוקת הרכוש במקרה של פרידה. הסכם כזה עשוי למנוע מחלוקות משפטיות מורכבות בעתיד.