גישור גירושין

• פגישת היכרות משותפת: מבינים את התמונה, את הנושאים הפתוחים ואת כללי ההליך.
• פגישות עבודה, לפעמים משותפות ולפעמים נפרדות עם כל אחד מכם, כדי לבנות הסכמות נושא אחרי נושא.
• איסוף נתונים: נכסים, הכנסות והוצאות, כדי שההחלטות יתקבלו על בסיס מלא.
• ניסוח ההסכמות להסכם גירושין מחייב.
• הגשת ההסכם לאישור, וקבלת תוקף של פסק דין.

גישור טוב דורש גם הקשבה וגם ידע משפטי. מגשרת שמכירה את דיני המשפחה מבפנים מזהה הסכמה שלא תחזיק מעמד, סעיף שבית המשפט לא יאשר, או זכות שאחד הצדדים לא יודע שמגיעה לו.

התוצאה היא הסכם שנשען על הסכמה אמיתית, ומנוסח ברמה של עורכת דין.

גישור מתאים כשלשני הצדדים יש רצון בסיסי להגיע להסכמה, גם אם יש ביניהם כעס ומחלוקות.

הוא פחות מתאים כשיש אלימות, איומים, פערי כוחות קיצוניים או הסתרת נכסים. במצבים כאלה נכון יותר ייצוג משפטי, ולפעמים גם צו הגנה.

מאז כניסתו לתוקף של החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה בשנת 2016, ככלל, צד המבקש לפתוח בהליך משפטי בענייני משפחה נדרש להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך, וזאת במטרה לבחון אפשרות לפתרון המחלוקות בדרכי שלום, בטרם פנייה להליכים משפטיים ממושכים.

לאחר הגשת הבקשה, מוזמנים הצדדים לפגישות מהו״ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. במסגרת הפגישות נבחנות המחלוקות בין הצדדים, נמסר מידע על ההשלכות המשפטיות, הכלכליות והרגשיות של הסכסוך, ונבדקת האפשרות להגיע להסכמות באמצעות הידברות, גישור או הליכים חלופיים ליישוב הסכסוך.

בתקופה זו חל, ככלל, עיכוב הליכים, שבמהלכו לא ניתן להגיש תביעות רגילות בענייני הסכסוך, למעט חריגים הקבועים בדין, לרבות בקשות מסוימות לסעדים דחופים או זמניים.

חשוב לדעת: אף שמטרת ההליך היא לעודד הסכמות, לשלב פתיחת הבקשה ליישוב סכסוך עשויה להיות משמעות אסטרטגית רבה. בחירת הערכאה, מועדי הגשת התביעות לאחר סיום תקופת עיכוב ההליכים ואופן ההיערכות המשפטית עשויים להשפיע על המשך ניהול הסכסוך. לפיכך, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי כבר בטרם הגשת הבקשה, ולא להמתין עד לסיום פגישות המהו״ת.

מעבר למטרתו של הליך יישוב הסכסוך להביא את הצדדים להסכמות ולייתר התדיינות משפטית, לזהות הצד שפותח ראשון את ההליך עשויה להיות משמעות משפטית ואסטרטגית מכרעת.

על פי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תקופת עיכוב ההליכים עומדת, ככלל, על 60 ימים, בכפוף לאפשרות להארכתה או לקיצורה בהתאם לדין. ככל שהצדדים אינם מצליחים להגיע להסכמות, זכאי הצד שהגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך לזכות קדימה בת 15 ימים מתום תקופת עיכוב ההליכים, שבמסגרתה הוא רשאי להגיש את תביעותיו לערכאה השיפוטית המוסמכת לפי בחירתו, בכפוף לתנאים הקבועים בחוק.

זכות זו מעניקה למגיש הבקשה יתרון אסטרטגי משמעותי, מעין "תעודת ביטוח" דיונית, המאפשרת לו לתכנן מראש את המשך ההליכים ולבחור, בעניינים שבהם קיימת סמכות מקבילה ובהתאם להוראות הדין, האם לנהל את ההליך בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.

לבחירת הערכאה השיפוטית עשויות להיות השלכות מהותיות על ניהול ההליך ועל תוצאותיו, בין היתר בסוגיות של רכוש, מזונות, אחריות הורית וזמני שהות. לפיכך, אין מדובר בהחלטה טכנית בלבד, אלא בחלק בלתי נפרד מגיבוש האסטרטגיה המשפטית.

עו״ד מרציאל דיין בלאיש בוחנת כל מקרה לגופו, מתוך הבנה כי לא לכל מתדיין מתאימה אותה ערכאה שיפוטית. ישנם מקרים שבהם ניהול ההליך בבית המשפט לענייני משפחה עשוי לשרת טוב יותר את האינטרסים של הלקוח, ואילו במקרים אחרים עשויה להיות עדיפות לניהולו בבית הדין הרבני.

גישתה של עו״ד דיין בלאיש היא כי אסטרטגיה משפטית נכונה נתפרת לכל לקוח כחליפה אישית, ולא כפתרון אחיד לכולם. כבר בפגישת הייעוץ הראשונה נבחנות נסיבות המקרה, הסוגיות שבמחלוקת, הערכאות המוסמכות, הסיכונים והיתרונות המשפטיים, ובהתאם לכך נבנית תוכנית פעולה מדויקת, המותאמת לצרכיו ולמטרותיו של הלקוח.

לעיתים, ההחלטה המשפטית החשובה ביותר מתקבלת עוד בטרם הוגשה התביעה הראשונה. משום כך, ייעוץ משפטי מוקדם עשוי להשפיע באופן משמעותי על הדרך שבה יתנהל ההליך כולו.